לאחר תהליך שריפת הגופה מועבר האפר לתוך כלי לאחסון זמני. באפשרות המשפחה לבחור האם ברצונם לפזר את האפר, לקבור אותו או להעבירו לכד אפר.
קיימים כדי אפר מחומרים שונים – מתכת, קריסטל,עץ, חימר ועוד, וכמובן שקיימים עיצובים שונים רבים. חלק מן הכדים מאפשרים סגירה הרמטית באופן המבטיח שמירה על האפר בעת אחסנה או הובלה.
את כד האפר ניתן בין השאר לשמור בבית, לטמון אותו באדמה או לאחסנו בקולומבריום.
בתקופת הברונזה החל השימוש בשריפת גופות להתפשט ברחבי אירופה, מנהג שהתפשט מאוחר יותר גם אל היוונים והרומאים. בתקופה זו החל השימוש בכדי אפר וכן נבנו הקולומבריומים הראשונים לאחסון הכדים.
כדים לדוגמה
